ביוני 1994 רכשו החברה שבכינוס (כנה מבני תעשיה בע"מ, להלן:
"כנה" או
"החברה") והמשיבה (להלן:
"סטימצקי"), במשותף, מגרש בשטח של כ-8,000 מ"ר, המהווה חלק מהמקרקעין הידועים כגוש 4990 חלקה 17 ברחובות (להלן:
"הנכס"). הנכס נרכש מעמותת תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה 'עץ החיים' בירושלים (להלן:
"תלמוד תורה"), אשר רשומה עד היום כבעליהם של המקרקעין, תמורת סכום של כ-560,000$. בעקבות רכישת הנכס נרשמה הערת אזהרה לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין, לטובת כנה וסטיצקי.
באותה העת אף שילמה סטימצקי לכנה סכום של כ-800,000$ עבור ביצוע עבודות בנייה בנכס. הסכם זה נעשה בעל פה ואין לו כל ראיה בכתב, אך אף אחד מן הצדדים אינו מתכחש לקיומו. אין חולק כי עבודות הבניה לא בוצעו עד היום.
כשנה לאחר רכישת הנכס, ביום 31.5.1995, חתמה תלמוד תורה על שטר משכנתא מדרגה ראשונה על הנכס, לטובת בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן:
"הבנק"), ללא הגבלה בסכום, וזאת להבטחת כל חוב של החברה כלפי הבנק (להלן:
"המשכנתא"). יום קודם לכן, ב-30.5.1995 הוציא הבנק ערבות בנקאית לטובת סטימצקי, בסכום של כ-1,000,000$ (
"הערבות"). הערבות הותנתה ברישום משכנתא לטובת הבנק, והיא נועדה להבטיח את זכויותיה של סטימצקי בנכס ואת החזר הסכומים ששילמה לחברה על חשבון עבודות הבניה. לטענת המבקש, הערבות נועדה לאפשר קבלת הסכמתה של סטימצקי לשעבד את כל זכויותיה בנכס לטובת הבנק. ייאמר כבר עתה, כי בשנת 1998, משלא עמדה החברה בהתחייבויותיה כלפי סטימצקי, חילטה סטימצקי את הערבות שהופקדה בידה.
מספר חודשים לאחר מתן הערבות, בנובמבר 1995, חתמה החברה על אג"ח לטובת הבנק, לפיה שעבדה לבנק את כל זכויותיה בנכס. לימים לא עמדה החברה בחובותיה כלפי הבנק, וזה האחרון ביקש לממש את השעבוד על הנכס ומינה לו כונס נכסים - הוא המבקש בבקשה זו. כונס הנכסים ביקש לממש את בטוחתו ולמכור את הנכס, אלא שאין בידו לעשות כן כל עוד רשומה הערת האזהרה לטובת סטימצקי. מכאן בקשה זו.
במסגרת בקשה זו נתבקשתי לקבוע כי עם חילוט הערבות הבנקאית לא נותרו לסטימצקי זכויות בנכס, וכי יש להורות על מחיקת הערת האזהרה הרשומה לטובתה, ולאפשר מכירתו על ידי כונס הנכסים.
סטימצקי
, מתנגדת לבקשה, וטוענת כי החברה טרם פרעה את כל חובותיה כלפיה. לטענתה הוסכם בין הצדדים כי סטימצקי תממן את רכישת המקרקעין בעוד שהחברה תהיה אחראית לבניית המבנה שיוקם עליהן. בתמורה, שילמה סטימצקי בגין הנכס סכום כולל של כ-1,081,000$ - מתוכם 768,680$ בגין הבניה; 271,320$ בגין המקרקעין וכ-41,000$ עבור המיסים הקשורים בעסקה. כמו כן, טוענת סטימצקי כי נגרמו לה נזקים נוספים והפסד רווחים שבגינם זכאית היא לפיצוי מהחברה.
עוד טוענת סטימצקי כי כונס הנכסים לא מונה ככונס על זכויותיה שלה בנכס, אלא על זכויותיה של תלמוד תורה בלבד. מכיוון שזכויותיה של זו האחרונה נמכרו לסטימצקי זמן רב קודם לשטר המשכנתא, הרי שזכויותיה של סטימצקי בנכס קודמות לאלו של הבנק, ואין לכונס הנכסים סמכות למכרן. סטימצקי טוענת כי מעולם לא הסכימה לשעבד את זכויותיה בנכס לטובת הבנק, וכי חילוט הערבות אינו מהווה, בשום אופן, הסכמה לויתור על זכויותיה סטימצקי בנכס. כמו כן טוענת סטימצקי כי גם לאחר מימוש הערבות הוציאה הוצאות שונות בקשר לנכס, ובכך יש כדי להעיד כי נתנה דעתה לכך שזכויותיה בנכס לא הועברו לבנק.
עד כאן תמצית העובדות וטענות הצדדים, ולהלן החלטתי:
אין חולק כי הנכס נשוא הבקשה שועבד לבנק לצורך הבטחת חובותיה של החברה כלפיו, וכי השעבוד נעשה בידיעת המשיבה ובהסכמתה. משכך, פשיטא כי אחת היא משלא עמדה החברה בהתחייבויותיה כלפי הבנק, אין מניעה כי זה יממש את הבטוחה שהופקדה בידו - וכך אכן ביקש לעשות.
סטימצקי אף מודה שכנגד הסכמתה לרשום את המשכנתא הופקדה בידה ערבות בנקאית בסך של כ-1,000,000$ (ר' סעיף 12 לתגובתה), אלא, שבאותה נשימה טוענת כי
"הערבות הבנקאית ניתנה להבטחת התחייבויות כנה למשיבה,
ובשום מקרה לא הסכימה המשיבה לוותר על זכויותיה בקרקע במועד מימוש הערבות הבנקאית"
[ההדגשה במקור; ו.א.]
לטענת סטימצקי, ניתנה הסכמתה לרישום משכנתא רק על זכויותיה של תלמוד תורה בנכס, אך לא על זכויותיה שלה. סבורתני, כי טענה זו יש בה יותר מהיתממות - האמנם סברה סטימצקי כי כך, ללא כל סיבה, "התנדב" הבנק להפקיד בידיה ערבות בגובה מלוא סכום השקעתה בנכס, ללא כל תמורה? הרי אם לא היה ברישום המשכנתא כדי להביא לפגוע בזכויות סטימצקי בנכס, מדוע הופקדה בידה הערבות?! לסטימצקי הפתרונים!
ממילא, זכויותיה של תלמוד תורה בנכס נמכרו לחברה ולסטימצקי, והיא קיבלה בגין הנכס את מלוא התמורה, ואם כן - איזה אינטרס היה לבנק למשכן נכס שכבר נמכר?!
אך בכך לא סגי;
כונס הנכסים צירף לבקשתו את
כתב ההסכמה למשכון הזכויות (נספח ה'). על כתב ההסכמה חתומות הן החברה והן סטימצקי, והוא מציין בהאי לישנא:
"...
והואיל ואנו מעוניינים לשעבד את זכויותינו במגרש לטובת בנק דיסקונט בע"מ לצורך קבלת ליווי בניה על המגרש;
לפיכך הרינו מאשרים, מצהירים ומתחייבים בזאת כדלקמן:
1.
אנו מסכימים בזאת שהישיבה תמשכן את המגרש ותחתום על שטרי המשכנתא לטובת הבנק
, ולנו לא תהיה כל טענה שהיא כלפי הישיבה בשל משכון הזכויות כאמור;
2.
לכשיתאפשר הדבר תרשום הישיבה את הזכויות במגרש על שמנו,
בכפוף למשכנתא הראשונה לטובת הבנק"